טבעות אירוסין – ביטוי אישי עכשווי למסורת תרבותית עתיקה

שורשיו היהודיים של מנהג האירוסין הם עתיקי יומין. בעבר הרחוק שימשה המילה אירוסין לתיאור התקופה שבין הקידושים והנישואים, תקופה שבימי עבר ארכה שנה תמימה. כיום נהוג להתייחס לאירוסין כאל התקופה מאז התקבלה הסכמה לנישואין ועד החתונה עצמה. טבעות אירוסין הן חלק בלתי נפרד מהריטואל המקובל היום של הצעת הנישואין וקבלת ההסכמה. על אף שינויים חברתיים ובכללם שינוי במעמד האישה בעשורים האחרונים, רובנו משתמשים גם כיום בדפוס הצעת חתונה אחיד: הגבר מציע נישואין לאישה ומבקש את רשות משפחתה לשאתה. הצעה זו מלווה פעמים רבות בהחלפת טבעות אירוסין – אם טבעת שהגבר מעניק לאישה ואם במקרים אחרים החלפת טבעות הדדית.

רבות ורבים מאיתנו, רואים ביום הצעת הנישואין עליה מתקבלת תשובה חיובית, יום מפנה בחיינו. לא עוד התנהלות של רווקות שמחה ופוחזת, אלא הסכמה להיכנס לעולם המשפחה על התחייבויותיו ומחויבויותיו הרבות. המעבר בין שני עולמות אלה, מצוין באמצעות סדרת טקסים שנועדה להקנות לו את הנופך והמעמד החגיגיים להם הוא ראוי. החלפת טבעות אירוסין הוא אחד האקטים הראשוניים בתהליך – מעין הצהרה פומבית על כוונות, המשולבת בהתחייבות קבל עם ועדה למעבר לשלב הבא והמיושב של מעגל החיים.

בעיצוב טבעות אירוסין, יש תמהיל בין ניסיון לביטוי אישי – התאמה לטעם ולסגנון של מי שעומדת לענוד את הטבעת ושל מי שמעניק אותה מצד אחד – ובין עמידה בסטנדרטים החברתיים שענידת טבעת האירוסין מייצגת. לכן, מעבר לניסיון למקוריות ובחירה של טבעת יפה המוצאת חן בעיני הרוכשת אותה, יש הקפדה על שימוש בחומרים איכותיים קבועים המסמלים את החשיבות של הטבעת.

טבעות אירוסין אופנתיות עשויות כיום לרוב מזהב על גווניו השונים ומתהדרות ביהלום אחד לפחות, כזה שגודלו מעיד על מחירו ועל ההשקעה הכספית שנעשתה בקנייתו. מעצבי תכשיטים מובילים יידעו להתאים את הטבעת הן לטעם האישי של הרוכש והן לצורך לעצבה באופן שיבהיר חד-משמעית: מי שעונדת טבעת זו על אצבעה עומדת להפוך אשת איש – היא אינה פנויה יותר להצעות שידוכין אחרות ומעייניה נתונים לתכנון החתונה הקרבה והקמת המשפחה שצפויה לבוא בעקבותיה.



כתיבת תגובה